איי אנדמן
16.1.13
זהו זה. הסוף
באויר. כבר מריחים בית. אבל רגע לפני שחוזרים, רצינו קצת ים, להוריד הילוך. היעד
הבא - איי אנדמן.
האי הקטן Neil
ואחיו הבכור Havelock סיפקו את הסחורה. האנשים אמנם הודים, אבל זה כבר לא
מרגיש הודו. הקצב רגוע, החופש באוויר, מדבק. הים זוהר באלף גוני טורקיז, הגלים
נשברים בקצף רך על החול הלבן והקטפתי. ומעבר לחול, עצי מנגרוב וקוקוס מסמנים את
תחילתו של הג'ונגל היפהיפה.
אנחנו הולכים
יחפים אל החוף מביקתת הבמבוק שלנו, מדוושים בין חופים נידחים ובין כפרים קטנטנים.
קלישאה של ממש. הימים עוברים בשלווה ממכרת, מזמינים מפגשים משעשעים (פולניה שעובדת
בלבנון, פתח תקוואי שגר בברלין, שתי חברות שקוראים להן קרן וכרם..), מעמידים
בפנינו שאלות הרות גורל כגון איפה נאכל היום (שניצל? חומוס? שקשוקה? מה קורה עם
המקום הזה..). מלבד מיכאל שהצטיין בקורס צלילה (שני כוכבים אפילו!), אפשר לומר
שלראשונה מזה שנה לא עשינו כלום. וזה כיף.
No comments:
Post a Comment